הקדמה בנימה אישית. אישית מאוד…
הנייד מצלצל. מעברו השני של הקו, יו”ר האגודה לגרפולוגיה מדעית בישראל, אחרי התעניינות בשלומי, מציעה לי להכין הרצאה לכנס הקרוב בנושא “התמודדות עם קשיים”.
מעלה הבטן מתפתחת התרגשות! יו”ר האגודה מבקשת ממני להכין הרצאה לכנס האגודה!
וואו. יפה לי.
הגנים הפולניים, לא יכולים לשאת את ההתלהבות ומתחילים לנקר: על מה השמחה? מה
בדיוק תציגי בכנס לאנשים שעוד לפני שנולדת, כבר עוסקים במקצועיות רבה באבחונים גרפולוגיים?
הם הצליחו. הגנים הפולניים. משביתי השמחות. הם הצליחו להוריד את מפלס השמחה על
הפרגון שבהזמנה והתחילו לפקפק ולתהות: מה בדיוק תציגי? איך תחדשי? השמחה הפכה
במהירות מסחררת לחשש והרהורים…”מה חשבתי לעצמי? למה בכלל הסכמתי? יש כל כך
הרבה אנשי מקצוע מדהימים שיכולים להציג הרצאות מלאות השראה. למה פנו דווקא אלי”?
אחרי מתקפת הספקות שהגיעה כמו הוריקן ללא אזהרה מוקדמת, התאוששתי, ארגנתי
מחדש את התלתלים והתאפסתי על עצמי. הפשלתי שרוולים וניסיתי לטכס עצה, איך לצלוח
את האתגר בשלום. מיותר לציין, שהימים הבאים עברו במחשבות בלתי פוסקות בנושא
הנדון.
בסופו של דבר, את “השלווה” הפנימית והביטחון להציג את הרצאתי בפני אנשי המקצוע
המכובדים והמנוסים שאבתי ממקור אחד: מהחיבור האותנטי לעצמי. השאלה שעזרה לי
להתמקד היתה: “מהו הערך המוסף שלך כגרפולוגית מאבחנת”? ובכן, הערך המוסף שלי,
כפי שאני רואה אותו, מגיע משילוב תחומי העיסוק שלי: האבחון הגרפולוגי המקצועי, הנשען
על תשתית אקדמית שרכשתי בלימודי תואר שני בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, המקנה
בידי כלים אבחונים, ייעוציים מקצועיים. היכרות עם תיאוריות פסיכולוגיות שונות המסבירות
את נפש האדם, מסייעות בידי לאבחן ולנתח את כתב היד בזווית ראיה שונות ומעמיקות.
הרגשתי שכאן טמון הפתרון לעניין…..כאן טמון האוצר המחבר אותי לעצמה האישית
והאותנטית שלי – חיבור יכולות האבחון הגרפולוגי, עם הרקע התיאורטי הפסיכולוגי שמסייע
להתבונן באופן עמוק בצרכים רגשיים של הכותב. החלטתי לחלוק חלק מתובנות אלה עם
עמיתיי. לקחתי בחשבון גם אפשרות של ביקורת וחוסר הסכמות. הרי גם מהם ניתן להפיק
תועלת רבה בתהליכי צמיחה והתפתחות…
שמחה ומאושרת לדווח בדיעבד, שהארוע עבר בשלום. נושא ההרצאה התקבל בעניין רב
ואהדה גם בקרב וותיקי העדה (עדת הגרפולוגים כמובן).
ולמה אני משתפת אתכם בכל זה? בכל יום אני נפגשת בעבודתי עם אנשים, שבעזרת
תהליך האבחון שעוברים אצלי, הם נחשפים לכישוריהם הייחודיים. אנשים שעושים צעדים
אמיצים בגילוי עוצמותיהם ויכולותיהם הייחודיים. בנקודה זו חשוב להבין, שלא תמיד הדברים
זורמים אלינו בקלות עם כפית הזהב, ובדרך להגשמה אישית ומקצועית קיימים אתגרים
מסוגים שונים, שאם נעז ועבור דרכם, הם ישרתו אותנו נאמנה בדרך למימוש יכולותינו.
ואם שרדתם עד הלום, הנה תקציר ההרצאה לעיונכם:
תקציר הרצאה –
התמודדות עם קושי בראי תיאורית ההתקשרות / רויטל קינן
באבחון גרפולוגי לצורך ייעוץ אישי/מקצועי אנו נדרשים להבין באופן עמוק את צרכיו הרגשיים של הכותב. התבוננות בכתבי היד דרך “משקפי” תיאוריית ההתקשרות (בולבי, 1975) יכולה לשפוך אור על מניעיו העמוקים של הכותב ולהסביר את תפקודו והתנהלותו החברתית.
הנחות יסוד של תיאורית ההתקשרות –
על פי בולבי, תחושת הבטחון הבסיסית של הפרט, ההערכה העצמית שלו, תפישותיו
החברתיות ותפקודו, מושתתות על איכותן של מערכות היחסים עם הדמויות המשמעותיות
שטיפלו בו בינקותו. הדרך בה תופש הפעוט את איכות הטיפול בו, זמינות הדמות המטפלת,
תגובותיה וההתנסויות שלו איתה, יוצרות אצלו “מודל עבודה פנימי”, בעזרתו הוא תופש את העולם ומגבש ציפיות והערכות לגבי תגובות הסביבה כלפיו בעתיד. במקביל, בונה התינוק מודל מנטאלי על העצמי שלו, הכולל את האופן בו הוא תופש את עצמו. מודלים מנטאלים אלו ממשיכים להיות מושפעים מההתנסויות שונות במהלך החיים (איכות קשרים בין אישיים משמעותיים). דפוסי ההתקשרות (ככל הנראה) משפיעים על תחומי חיים שונים גם בבגרות:
יחסים רומנטיים, קשרים חברתיים ותפקוד מקצועי.
השפעת תיאורית ההתקשרות בבגרות (חזן ושייבר, 1987, ברטולמאו, 1991)
זיהוי דפוסי התקשרות שהופנמו בכתבי יד –
דפוס התקשרות בטוח יתבטא בקווי אישיות אינטגרטיביים: איזון יחסי ב3 התמונות, תנועה דינאמית, גמישות, זווית ימנית, קערות, קישורים, קריאות… (יתכן ב’ אינטגרטיבי, א’ נרפה, ד’ רציונאלי).
דפוס התקשרות נמנע -חרד – תתכן התאמה (בדרגות שונות) לטיפוסי אודם: אוטיסט, רפורמטורי, אנרכי יצרי, נרקסיסט. ( דפוס התקשרות נמנע משחרר – יתכן רציונאלי/אוטיסט), סנטימנטלי על פי לה-סן.
בדוגמא שלהלן:
ארגון ועיצוב מוקפד שנעשה בתנועה מבוקרת-כפותה (פופאל 3-4 ) זווית שמאלית, בשילוב עם א. אמצעי דומיננטי, החלשויות באיכות הקו, אותיות מלאות לצד קיפוחים עקביים באות א’ (סנדרום הטרוגני). דפוס התקשרות חרד אמביוולנטי – תתכן התאמה (בדרגות שונות) לטיפוסי אודם:
אימפולסיבי, נרקסיסטי, רפורמטורי, איובי זאבי., אנרכי יצרי.
בדוגמא שלעיל – פער בין המאקרו ה”עצמתי” והנוכח – עומס בדף, קווים עבים ותנופיים, רוחב משני פרוגרסיבי, סיום כתיבה על השולחן, לבין חוסר השקט בתנועה, זוית תנודית, קוים רגרסיביים, “אל אידוש לימין”,(באות ק’), “רוחב משני נוגד” (באות ף), איכות לחץ וקו תנודיים: התפרצויות לחץ, ניפוח תיכון לצד אמצע קו מוחנק, תיקונים, ריטושים, נקודות מושחרות, שבירות בקו. הסימנים ההטרוגניים – נוכחות, חיות, יצירתיות, כיבוש שטח, אל מול סימני התסיסה, חולשה וחוסר בטחון, הם מסימני ההיכר של דפוס ההתקשרות החרד- אמביוולנטי.
כמובן, שאופן ההתבוננות המוצע כאן בכתבי היד, לא עומד בזכות עצמו, ומצריך אבחון וניתוח מעמיק ויסודי, על פי כל אמוד המידה המקובלות באבחונים מקצועיים. התבוננות בכתבי היד דרך משקפי תיאורית ההתקשרות, מאפשר זוית ראיה נוספת בארגז הכלים
לסיכום, כמו נושא הכנס (התמודדות עם קשיים), כך גם אני התמודדתי בדרכי שלי עם
הקושי, (שתמיד מעדיפה לכנות אותו אתגר) אתגר המקצועי, והחשוב מכל, למדתי ואספתי תובנות אישיות רבות מהתהליך כולו. מבטיחה לכם – ההתמודדות משתלמת ! וזכרו, האבחוניים והייעוציים.
ששינויים גדולים, מתחילים תמיד, מצעד אחד קטן.
אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה,הארה או משוב.
מוזמנים להשאיר תגובתכם.