הוא לא ממש רצה לבוא.
הוא פשוט כבר סבל,
ההתלבטויות לא נתנו לו מנוח
ואמא שלו החליטה לשלוח אותו.
(אפילו שהוא ממש ילד גדול)
הוא גם בכלל לא האמין באבחון גרפולוגי.
אך לא היה לו כבר מה להפסיד.
גבר איתן וחסון.
לכאורה, כל כך מגובש וסגור על עצמו.
בתוך תוכו – התחבט, התלבט, נאבק:
בשלבים קריטים של בניה עצמית ומקצועית.
חוסר יכולת לקחת את ההחלטה,
מה יהיה הצעד הבא?
הוא הגיע סקפטי , קיבל המלצה והרגיש שאין לו מה להפסיד.
אז הסכים לנסות…
בפגישת פנים אל פנים, לא ניתן לשער עד כמה הבחור סובל בתוך תוכו.
עוצמות הלחץ על הנייר, הקווים השבורים והתנועה המכווצת,
מסגירים עולמות לא מודעים, תחושות, רגשות שהודחקו עמוק עמוק –
ל”חצר האחורית”, ל”מרתף” האישיות.
הוא חשב לעצמו, שאם יטמין אותם מספיק עמוק, הם לא יציקו לו יותר.
אך לרגשות המודחקים יש חיים משל עצמם והם לא אוהבים להיות נעולים.
גם הם, ממש כמונו, לא אוהבים להיות דחוסים ודחוקים במעמקיי הנפש, במרתף,
ואם אין להם ברירה, הם ינהלו את חיינו גם משם –
ממעמקיי התת מודע.
מ”מרתף האישיות” שלנו.
כולנו שמחים להציג לראווה ב”חצר הקדמית”, את התכונות הנפלאות שלנו.
בדרך כלל אלו תכונות מחמיאות, מקנות לנו הערכה ומסייעות לנו להציג את עצמנו באור חיובי.
הן מקדמות אותנו להישגים בעבודה, במשפחה, בזוגיות ועוד.
במקביל, לכולנו, בלי יוצא מהכלל, יש תכונות פחות פוטוגניות,
כאלו שהיינו שמחים לטשטש, להעלים, אפילו לקבור.
בפועל, לא ניתן להיפטר מהן כל כך בקלות
ודווקא הניסיונות להדחיקן יוצרים מצב גרוע יותר,
בו הן מנהלות אותנו באופן בלתי מודע.
ניהול מסוג זה יוצר קונפליקטים, חרדות ופערים באופן הרגשתנו והתנהלותנו בעולם.
יוצר חוסר שקט פנימי שמקורותיו לא תמיד ברורים לנו.
במקום לדחוק אותן ל”מרתף האישיות” יש לנו אפשרות נוספת:
להכיר בהן,
להבין שהן חלק מאיתנו,
חלק מהאישיות שלנו,
שמבקש הכרה, אהבה, קבלה וביטוי.
נכון. לא תמיד פשוט.
לעיתים התהליך אפילו כואב-
להוציא תכנים נפשיים עמוקים שהעדפנו לשכוח,
אך אחרי שאנחנו מעזים לפתוח את המנעול, מאווררים, מסדרים, מנקים,
הכל נראה יותר קל.
ה ק ל ה.
הקלה – משום שאנרגיה רבה שהושקעה בשמירת החדר הסגור משתחררת וכעת פנויה לעיסוקים חדשים,
להתחלות חדשות,
לצמיחה והתפתחות בריאים!
ההשקעה משתלמת!
אנחנו חיים ומתנהלים עם תפיסות מסוימות, “סכימות חשיבה” שפיתחנו עם הזמן,
כל אחד מאיתנו סוחב איתו “מרתף” הגורם לתעתועיי מודעות עצמית,
המקשה עלינו לראות את עצמנו באופן אובייקטיבי.
יש דרכים רבות להאיר את גרם המדרגות המפותל היורד אל פתח המרתף,
אחת מהן היא אבחון כתב יד וציורים.
כל הבעה גראפית נעשית בשיתוף פעולה מרתק של פקודות המוח,
שרירי היד, בתיאום מדויק עם העיניים, תוך הפעלת חשיבה על התכנים, התארגנות במרחב ובתנועה ייחודית לכותב.
על כן, מהווה שיקוף אובייקטיבי מהימן של אישיותך.
כתב היד הוא מעין ססמוגרף האישיות.
בכל הבעה גראפית קיימים סימנים רבים שאינם מודעים לכותב/מצייר
אשר טומנים בחובם “מגילות גנוזות” הנגלות לעינו של המאבחן המקצועי המיומן.
אבחון מקצועי שלוקח בחשבון היבטים עמוקים אלה, מסייע לאדם לראות את עצמו בעיניים אובייקטיביות, מאפשר לו הבנת אישיותו, להכיר את הצדדים החזקים באישיות, את המתנות הייחודיות שניחן בהם, לצד נקודות החלושה והקושי, חושף את התכנים המודחקים,
וחשוב מכך, מציב בפנייך מראה אובייקטיבית ומעצימה,
שמאפשרת לך להכיר את עצמך מזווית ראיה חדשה,
לצורך מודעות בהירה, המובילה לצמיחה והתפתחות אישית, בכל דרך בה תבחר.
צמיחה, שגשוג והצלחה, אינם מצב סטטי,
הם תהליכים נמשכים ומתפתחים שראשיתם במפגש כנה ואמיץ שלך עם עצמך.
ומה באשר לידידנו החסון והסקפטי?
הוא ישב פעור פה,
לא הצליח להבין, מאיפה גילית את כל האינפורמציה לגביו, הוא החליט להצטרף לקורס הבא, להבין איך הקסם הזה עובד …
🙂